דיירים בבית משותף בירושלים תבעו בעלת דירה וחתנה, לאחר שהקימו יחידות דיור להשכרה והוסיפו קומה לדירתם על חשבון הרכוש המשותף, ללא הסכמת יתר הדיירים. במהלך הבנייה נגרמו נזקים חמורים לבניין: פגיעה בצנרת ביוב, הצפת מקלט, ניתוקי חשמל ושברים ברכוש המשותף, תוך סיכון ממשי לדיירים.

 

הנתבעים טענו כי פעלו מכוח היתר בנייה תקף, וכי הדיירים לא התנגדו בזמן. בנוסף נטען שהתביעה נובעת משיקולים כלכליים הקשורים לקידום תמ״א 38.

 

בית המשפט דחה את הטענות. נקבע כי היתר בנייה הוא עניין תכנוני בלבד, ואינו מחליף הסכמה קניינית. בנייה ברכוש המשותף אינה נחשבת הרחבת דירה רגילה, ולכן מחייבת הסכמה מפורשת של כלל בעלי הדירות. שתיקה, אי התנגדות או הסכמה משתמעת אינן מספיקות.

עוד נקבע כי גם מי שאינו בעל הדירה, אך מעורב בפועל בבנייה הפוגעת ברכוש המשותף, נושא באחריות אישית בנזיקין. לעניין תמ״א 38 הודגש כי שיקולים כלכליים אינם רלוונטיים. הפגיעה בזכות הקניין עומדת בפני עצמה.

 

בסיכומו של דבר, התביעה התקבלה. הורה בית המשפט על הריסת הבנייה הבלתי חוקית, תיקון הנזקים תוך שישה חודשים, וחיוב הנתבעים בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש״ח.

 

המסקנה ברורה: ברכוש משותף אין קיצורי דרך. בלי הסכמה מפורשת של כולם, הבנייה לא תעמוד.

לפסק הדין המלא : ת״א 37095-03-18 שימונוביץ נ' רבינוביץ, https://trailer.web-view.net/Links/0X888A266B4047BE44F3DD7F255DD1D834ABA10E9FA7DEFB9DFFCD8B575FC6928B60DE25485FD24053187F4820BEC9470C2E588640BEC4A5651B5D03FA2147728F05DF5C93647C5695.htm 3.10.2025